או: מדוע לבני 40 פלוס לוקח 9 חודשים למצוא עבודה ומה אפשר לעשות עם זה
אני עולה במעלית ונכנסת. החלל גדול ומרשים והכי מעניין: יש בו אווירה של עבודה ותכף יובהר למה זה משהו ששווה לציין. עוד פרט שלכד את עיניי הוא קיר אחד, מלא מתקרה עד רצפה בבקבוקי יין ועליהם שם של מישהו/י ומקום עבודה.
ברוכים הבאים ל-AGE&WORK, חממה לבני 40 פלוס שמחפשים שינוי קריירה / עבודה חדשה.
למה דווקא בני 40+? איך ייתכן שיש כאן אווירה כזו? ומה פשרם של בקבוקי היין? עם השאלות האלה ועם עוד כמה אני פוגשת את איציק ביטון נטיב וגילי שטינברג שמנהלים את החגיגה כבר כמה שנים טובות. יהיה מעניין. שווה להישאר.
אז מה הולך פה, בעצם?
"כמו הרבה דברים טובים גם זה פרויקט שהתחיל במקרה. לפני כמה שנים מיקי חיימוביץ' עשתה תכנית של 'המערכת' שעסקה בבני 40+ שמתקשים לחזור למעגל העבודה. לי אישית זה נגע בצלקות העבר אבל גם הוביל לרעיון. כדי לבחון אותו לקחנו 15 מחפשי עבודה והפגשנו אותם עם מנהלות משאבי אנוש מארגונים שתאמו את כישוריהם. למדנו יחד איך נכון להם למצוא עבודה ומהן הטעויות שהם עשו עד היום ואז קרה משהו מדהים: 12 מהם התקבלו לעבודה".
ואיך אתם מסבירים את זה?
"כי צריך להבין: התפקיד שלך כמחפשת עבודה הוא לא לשלוח קורות חיים, אלא שהם יובילו לראיון. רק שנכון להיום יחס ההמרה הוא שעל כל 100 קורות חיים שנשלחים רק אחד מגיע לראיון".
למה? מה השתנה בשוק העבודה?
"היום, ארגון ממוצע מקבל 30 אלף קורות חיים ברבעון. זה מטורף. ומתוכם רק 7 אחוזים נמצאים ראויים לראיון טלפוני. אבל – וזה חשוב – לא כי הם לא מתאימים, אלא כי מערכת סינון ממוחשבת שעובדת לפי מילות חיפוש מסננת אותם. היא נוצרה כדי לסייע לארגונים להתמודד עם הכמויות האלה של קו"ח, ואם לא ידעת מהן מילות החיפוש למשרה המסוימת את בחוץ.
"וזה תקף למנהלי כספים כמו גם לאנשי הייטק. מנגנון חיפוש העבודה השתנה ואם לא השתנית איתו – נשארת מאחור. זו אחת הסיבות שלאנשים בני 40 פלוס לוקח 9 חודשים למצוא עבודה".
עוד עובדה מעניינת שאני מגלה משיחה איתם היא ש-70 אחוז ממחפשי העבודה מוצאים כזו ע"י נטוורקינג. רק מה? נטוורקינג שיספק את הסחורה מונה לפחות כ-250 אנשים, בעוד שאצל רובנו זה נגמר ב-30-40 אנשים שאנחנו מכירים טוב מספיק כדי לספר להם שאנחנו מחפשים עבודה והם גם ישמחו לעזור לנו עם זה.
החלק השלישי של הבעיה ששמה 'חיפוש עבודה' – אחרי קו"ח ונטוורקינג, כאמור – הוא סדר היום. כל מי שהיה אי פעם מובטל מכיר את זה: עד אתמול הייתם עסוקים כל היום ופתאום יומכם פנוי. בחודש הראשון זה נחמד: סידורים וזה. בחודש השני אתם מחליטים להשקיע בחיפוש עבודה, אבל אחרי שבוע כבר הולכים לאיבוד. כן, זה קשה לבד.
מחפשים עבודה? רוצים שינוי קריירה? אתם חייבים לעצמכם מפגש היכרות בחממת AGE&WORK.
… נשמע מוכר. אבל איך אתם נכנסים לתמונה?
"בכל 3 הנדבכים: קודם כל, אנחנו מלמדים את חוקי המשחק החדשים ואיך לכתוב קורות חיים לפי מילות חיפוש (ספוילר: לכל משרה צריך לכתוב קורות חיים שמתאימים לה) ; אח"כ אנחנו מחזירים לאנשים את סדר היום – זה הופך להיות המשרד שלהם והם עובדים בלמצוא עבודה ; ולבסוף – יש כאן קהילה חזקה עם פוטנציאל של למעלה מ-15 אלף קשרים. כולם, עד האחרון שבהם, יודעים שביום שבו יקבלו טלפון מאתנו – לטובת חבר שמחפש עבודה – ישאלו איך יוכלו לעזור. וזה בגלל מה שנוצר פה".
אחוזי הצלחה?
" 72 אחוז מצאו עבודה תוך פחות מ-6 חודשים, ו- 40 אחוז תוך חודשיים שלושה".
בין לבין, יש כאן הרצאות, אירועי חברה לכל דבר, פגישות ייעוץ עם פסיכולוגיות תעסוקתיות ומאמנים, ולקינוח 1,500מנהלות משאבי אנוש מארגונים וחברות גדולים בארץ איתן נמצאים אנשי החממה בקשר הדוק.
אווירת העבודה שם היא תוצאה ישירה של למעלה ממאה איש שעובדים ברצינות בלחפש עבודה. ואם זו לא זריקת עידוד מטורפת אנחנו לא יודעים מה כן.
כי תבינו: חיפוש עבודה הוא פרויקט, הוא סטרטאפ קטן שאתם מקימים לעצמכם כדי למצוא את מקומכם החדש.
למי לא מתאים לבוא לכאן?
"קודם כל למי שלא מוכן להקדיש 5 שעות פעם בשבוע לפחות למציאת עבודה. אח"כ, אנחנו פונים לדרג ניהולי בכיר, ביניים וזוטר בכל קשת המקצועות כמעט. זה פחות מתאים לעובדי ייצור או לרופאים, נניח".
ומה עם מי שמחפש שינוי משמעותי יותר? שרוצה לצאת לדרך עצמאית למשל?
"שאלה מצוינת, כי גם לזה יש לנו פתרון: עבור אנשים שרוצים לפתוח עסק עצמאי הקמנו כאן דירקטוריון שמורכב מאנשי מקצוע רלוונטיים לתחומים שונים ובמשך שנה הם מלווים ומכוונים, בהנחה שהעסק או הרעיון אכן כדאיים כמובן".
איך מגיעים אליכם? מה צריך?
"אנחנו עורכים מפגשי היכרות קבועים 2-3 פעמים בשבוע ובמהלכם אנחנו מסבירים לאנשים בפירוט את הרעיון. הם גם רואים לבד מההולך פה מסביב ורובם, בכל מקרה אלה שזה מתאים להם, ומוכנים להסתער על חיפוש העבודה כעל פרויקט רציני – מצטרפים".
אני יוצאת ונזכרת ששכחתי לשאול על בקבוקי היין. אבל אז, בדרך לדלת, אני מבינה: גילי מכריז בגאווה על יגאל, שנמצא כאן 3 חודשים ומחר מתחיל לעבוד כמנהל תפעול. בדיוק מה שחיפש ולכבוד האירוע הוא מזמין את כל החברים פה להרים 'לחיים'.
